כל מה שאף אחת לא סיפרה לי על יום הצו הראשון בלשכת הגיוס — מהשאלון הרפואי ועד מבחן הדפ״ר, ומה באמת שווה להכין מראש.
כשקיבלתי את הצו הראשון, ישבתי מול המעטפה רבע שעה לפני שפתחתי אותה. אף אחת לא הסבירה לי מה הולך לקרות שם — אז הדמיון השלים לבד, וכרגיל הוא הגזים. הצו מגיע כבר בכיתה י״א, בסביבות גיל 16 וחצי, ויש עוד הרבה זמן עד שמגיעים ללשכה.
ההפתעה הראשונה: חלק גדול מהיום מתחיל בכלל בבית. עוד לפני שמגיעים ללשכה ממלאים באתר מתגייסים שאלון אימות נתונים ושאלון רפואי דיגיטלי — חלק ממנו עם ההורים ועם רופא/ת המשפחה. שימי לב: שאלון אימות הנתונים נסגר חמישה ימים לפני המועד, ואחרי זה כבר אי אפשר לערוך אותו — אז לא משאירים את זה לרגע האחרון. מי שמסדרת את הכול מראש מקצרת לעצמה את היום בלשכה.
בלשכה עצמה עוברים בין תחנות: אימות נתונים, בדיקות רפואיות לקביעת פרופיל (גובה, משקל, לחץ דם, ראייה), מבחן דפ״ר — מבחן חשיבה פסיכוטכני במחשב — וראיון אישי עם מאבחנת, שנמשך בין עשרים דקות לשעה. המבחן עצמו לא ארוך, אבל בין תור לתור היום כולו לוקח כמה שעות. לא נעים, לא נורא.
מה ששווה להכין: תעודה מזהה בתוקף (ת״ז, רישיון או דרכון — בלי זה לא נכנסים), תוצאות בדיקת ראייה מאופטומטריסט ובדיקת שתן שאפשר להעלות מראש לאתר, וכל מסמך רפואי רלוונטי. אם את נוטלת ריטלין או קונצרטה — מצרפים את האבחון מראש. וליום עצמו: בקבוק מים, משהו לאכול ואוזניות לזמן ההמתנה.
והכי חשוב — מותר לשאול שאלות. לא בוחנים אותך שם על ביטחון עצמי, והמאבחנת בראיון היא לא אויבת. אם משהו לא ברור, תשאלי. זו העצה שהכי הייתי צריכה לשמוע.
שווה לדעת — עם מקור
יש לך סיפור משלך?
כתבי לנו בוואטסאפ ונפרסם אותו כאן. בקרוב — כתיבה ותגובות ישירות באתר.